אאא

דף ג

1. כלי שטף מציל. 2. זבחים בסתמא כשר. 3. גט בסתמא פסול.

  1. מדוע כלי שטף מציל בכלי חרס והיינו שהחציצה מחריבה את הטומאה מלעבור 1. לרבנן כלי שטף הוי מינה דכלי חרס ולכן מחריב ומציל ממנה וילפי מהפסוק תוכו, וסברי דמחיצה בתנור אינה מצילה דכיון דהוי לאו מינה אינו מחריב בה. 2. ר"א שסובר מחיצה מצלת בכלי חרס, קסבר דלאו מינה נמי מחריב לכן כלי שטף מציל, ותוכו אתי לטמא אוכלין שגבלן בטיט ונכנסו לאויר כלי חרס. 3. לעולם אף לר"א דלאו מינה אינו מחריב, וכלי שטף מציל משום שנאמר לגבי טומאת כלי חרס פעמיים תוכו, ודרשינן: לגופיה, לגז"ש, למעט כלי שטף מטומאה באויר ולרבותו שמציל בכלי חרס.

  2. מנין מוכחינן שזבחים שנשחטו בסתמא כשרים כיון שעומדים לשמן 1. אמרינן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן ולא נכתב שלא נזבחו לשמן, ודחי דה"נ נאמר לגבי גיטין. 2. לשם פסח ולשם שלמים פסול, משמע דלשם פסח וסתמא כשר, ודחי דאמרינן שעושה על דעתו ראשונה. 3. לשם שלמים ולשם פסח פסול משמע שסתמא ולשם פסח כשר, ודחי דאמרינן הוכיח סופו על תחילתו, או דה"נ פסול ונקט לשון זאת אגב רישא דלשמן ושלא לשמן. 4. למסקנא מתנאי ב"ד שישחט בסתם ויחול לשמו, ש"מ דסתמא בזבחים כשר.

  3. מנין מוכחינן שגט בסתמא פסול 1. השומע קול סופרים מקרין וכותבים גט כשמו פסול לגרש בו, דחינן דאיירי שמתלמדים ולא נכתב לשם כריתות כלל. 2. א"א לקחת גט שנכתב עבור בן עירו, דחינן דאינתיק לשם גירושין דההוא. 3. וכן ביש לו שתי נשים ששמותיהן שוות. 4. אמר ללבלר שיכתוב ויגרש איזו מהן שירצה פסול, דחינן דזה משום שאין ברירה ואינתיק לאחרת. 5. למסקנא מזה שהכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם, ש"מ דבגיטין סתמא פסול.

 

שאלות לחזרה ושינון

מפני מה כלי שטף מציל בכלי חרס, ודרשת הפסוק תוכו (3)

  1. ההוכחה שזבחים בסתמא עומדים לשמן (4)

  2. מנין שגט שנכתב סתמא פסול (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com