אאא

רגע לפני פתיחת עונת הרישום בעולם הישיבות ב'אופן רשמי', רשמי הישיבות השונות מנהלים קרב על כל ראש. במסגרת פרויקט "המבוקשות" של 'כיכר השבת', שמעורר הדים רבים בעולם הישיבות, בחרנו לתת הצצה לסודות הקטנים של הישיבות המובילות, בפרק זה נעסוק בישיבת "עטרת שלמה" בראשות הגאון רבי שלום בער סורוצקין.

בשיחה עם רשם בכיר, הוא מגלה לכתב 'כיכר השבת' כי קיימת בעיה ללא ספק כיום בעולם הישיבות. הישיבות כמעט ולא מתעסקות במתיחת קווים בין הנקודות העכשוויות, הנקודות שמפריעות כיום, בשנת תשע"ט, לבחורים.

   "המבוקשות" - פרויקט מיוחד >>

"מה יעשה בחור שמאמין לדוגמא בצורת חיים 'פרומערית', ומאידך גיסא רוצה עדיין לשמור על ראש פתוח, ועל נפש בריאה ונורמלית ולא להיקלע לסבך ה'בני ברקי' הפונוביז'אי? מה יעשה בחור שמצד אחד רוצה להבנות בלימוד מהחברה ולשמור על עצמאות, ומצד שני יודע שכדי להגיע בסופו של דבר לרמה גבוהה בלימוד הוא צריך להשקיע כמה שנים בשמיעת שיעורים?" תוהה הרשם.

היכל ישיבת ''עטרת שלמה'' (צילום: יעקב נחומי)
היכל ישיבת "עטרת שלמה" (צילום: יעקב נחומי)

לדבריו, "אלו הן מצוקות ונקודות עכשוויות שלא נמצא להם פתרון עד כה ברמת הישיבות הגדולות, ואם כי ברור שלא ירחק היום והישיבות תשתנינה, וכבר היום ניתן להבחין במגמות בישיבות מסוימות, בטווח המידי לא ניתן מענה עד כה לבעיות הללו".

לפני חמש שנים, בפאתי ראשון לציון, הוקמה לה ישיבת 'עטרת שלמה' שבאה לתת מענה בדיוק לבעיה הזו. הישיבה באה לחבר מחדש, ולמתוח קווים, בין הקיטובים והנקודות החדשות שצצו ועלו בשנים האחרונות. היא באה לתת מענה לבחור שמעוניין למקסם את האופציות החדשות שקיימות בהבנה בלימוד ובד בבד לא לזנוח את ההתמדה והרצינות, היגיעה והעמל.

 סיום זמן קיץ בישיבה (צילום: יעקב נחומי)

 הדרך שבה עושים זאת בישיבה היא פשוטה ותכליתית, ומבוססת בעיקר על יצירת ניתוק מוחלט בין הישיבה לבין העולם שמסביב. ברגע שהבחור נמצא בתוך הישיבה, שאינה ממוקמת בסמיכות למרכזים החרדיים, הוא כבר לא מרגיש מחויב למה שהורגל עד כה, הראש נפתח, ונדמה כי חיבורים בלתי אפשריים כמעט, קיימים כאופציות הגיוניות לחלוטין.

כמובן שלאור זאת ישנם הגבלות מסוימות על קריאת עיתונים בישיבה, החזקת מכשירי פלאפון וכדו' אבל מובן מאיליו שכדי לשמור על ניתוק חייבות להיות הגבלות, עם זאת הישיבה מצידה מנסה להקל כמה שיותר את יישומן של ההגבלות הללו בדרכים שונות, כמו טלפון בכל חדר בישיבה וכדו', בד בבד עם הסברה לבחורים כי כל הייחודיות של הישיבה מתאפשרת רק לנוכח העובדה כי הישיבה מנותקת מכל ההווי ה'רחובי'. ועדיין, חשוב להזכיר, שאין שום כפיה לבוא לישיבה, וכמות הבחורים שעזבה את הישיבה בשנים האחרונות היא קטנה ואינה משמעותית.

הגרש''ב סורוצקין משוחח בלימוד היכל הישיבה (צילום: יעקב נחומי)
הגרש"ב סורוצקין משוחח בלימוד היכל הישיבה (צילום: יעקב נחומי)

אז מה הן הנקודות הבולטות והחשובות שבשלהן בחור ירצה לנדוד לראשון לציון?

נתחיל ברמת ההבנה הגבוהה המקובלת בלימוד בישיבה, בית המדרש שוקק חיים ואינו נח לרגע, החברה התורנית בישיבה אינה יודעת שובע ואינה נחה על מקומה. בית המדרש מתקדם בשתי חזיתות, הן מבחינת החברה המכירה את מקומה ויודעת שבסופו של יום הם באים לעשות כאן עבודה משותפת, ומצד שני יש מקום גם לכל בחור, כאינדיבידואל, נדרש ממנו למקסם את היכולות שלו.

חזית נוספת היא דווקא מצד הר"מים ואנשי הצוות, המפיחים רוח חיה בין כתלי בית המדרש. וכך באופן בלתי צפוי נמתח קו המחבר בין שני נקודות בלתי אפשריות לכאורה, בניה עצמאית - חברתית, ומעורבות גבוהה של אנשי צוות בבניית רמת הלימוד בישיבה.

הקמפוס (צילום: יעקב נחומי)
הקמפוס (צילום: יעקב נחומי)

ניתן להסביר זאת כך: החברה התורנית בישיבה גורסת כי כל הבחורים עומדים כתף אל כתף להשגת היעדים התורניים אליהם הם שואפים ברמה הגבוהה ביותר. החברה בישיבה יודעת גם, כי כדי להגיע לרמה הגבוהה אליהם הם שואפים נדרשת עבודה משותפת ומאומצת, וכן, גם שמיעת שיעורים מאנשי הצוות בישיבה, כמו להבדיל, בכל תחום אחר מתחומי החיים שלצד העבודה העצמית דרושה גם יד מכוונת מלמעלה.

בשביל זה ישנם אנשי צוות, לדוגמא, הג'ר אליעזר לוי חתנו של הג"ר יוסל שרייבר, המשמש כר"מ בישיבה, ונודע בכושר הסברה נדיר ובהקניית כלים המתאימים ללימוד הסוגיות לבני שיעור א' בישיבה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מרן הגר''ח קנייבסקי בישיבה (צילום: שוקי לרר)
מרן הגר"ח קנייבסקי בישיבה (צילום: שוקי לרר)

הגאון רבי חיים מדרכי אוזבנד, ראש הישיבה, ידוע אף הוא בדרכו הייחודית במסירת שיעורים, הן שיעורים יומיים והן שיעורים כלליים. דוגמא נוספת קשורה בתופעה נרחבת המורגשת בעולם הישיבות בכלל, ובישיבת עטרת שלמה בפרט, והיא דרך לימודו המעמיקה והאנליטית של הג"ר יוסל שרייבר הפושטת ומתרחבת לאחרונה, זיקה ברורה לשיטה זו ניתן למצוא כבר בחלק מאנשי הצוות התורני של הישיבה ולא רק בקרב הבחורים.

כמו כן יש לציין שראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין גם ממנה צוות נרחב של 'משיבים' שיהוו עזר לבחורים בלימודם העצמאי בשעות הסדרים, המשיבים והר"מים זוכים לפופולריות רבה בישיבה בעיקר בשל זמינותם ופיזורם הנרחב בבית המדרש בשעות הסדרים.

חדר האוכל (צילום: יעקב נחומי)
חדר האוכל (צילום: יעקב נחומי)
בית המדרש (צילום: יעקב נחומי)
בית המדרש (צילום: יעקב נחומי)

הישיבה משלבת בתוכה תלמידים מהמגזר הירושלמי והבני ברקי כאחד. אמנם הבחורים בישיבה הינם בעיקר מהמגזר ה'פרומערי', אך יחד עם זאת ניתן דגש בישיבה על שמירת ה'ראש הבריא' של הבחורים, וגם זה נעשה בצורה ייחודית. לדוגמא, ראש הישיבה הרב שלום בער סורוצקין, מלבד היותו האיש שנושא על כתפיו את עולה הכלכלי הכללי של הישיבה הוא גם שם עינו על הבחורים באופן אישי ותומך בהם לא רק תמיכה כלכלית במקרי הצורך, אלא גם ובעיקר תמיכה מעשית כמו הצבת אתגרים אישיים, הכוונה, ועוד דברים, שניכרים ביניהם ציפיותיו הגבוהות מתלמידיו בישיבה.

גשרים רבים ונוספים נבנו בישיבה, נקודות הודגשו וקווים נמתחו. לדוגמא פרויקט ה'חזרות' המתנהל בכמה מגמות שונות, סופי זמן, החיזוק בהתמדה בימי שישי ושבת וכו', אך זה ידרוש פרק נפרד, ובמסגרת המצומצמת הזו אנו רק באים לתת תמצית לאופיה וסגנונה הייחודי של הישיבה.