אאא

העיתונאי החרדי אבי מימרן, מגיש 'המהדורה המרכזית' ברדיו 'קול חי', בראיון מרגש על בנו איציק, הסובל מאוטיזם קשה. צפו בראיון המלא באולפן 'פרשיית השבוע'.

האירוע במקור ברוך, מעצר הנער המיוחד גרר תגובות רבות במגזר, יכול להיות שהציבור החרדי עבר שינוי ביחס לילדים עם צרכים מיוחדים?

"לא, השינוי הזה כבר קיים הרבה שנים בציבור החרדי. האירוע הספציפי הזה הוא מקרה יוצא דופן, מכיוון שהוא צולם מתחילתו ועד סופו, בשתי זוויות שונות ע"י שני מצלמים נפרדים, והמשטרה עשתה הרבה טעיות כשהיא הוציאה הודעות לתקשורת לא נכונות. ופתאום הציבור הבין שלא רק שמטייחים אותו, אלא דורסים אותו, ואף אחד לא היה מוכן לקחת אחריות. לכן לדעתי דווקא המשטרה היא שיצרה את השיח המתלהם בשבועות האחרונים".

אתה מוותיקי העיתונאים בתקשורת החרדית, אתה מצליח להבין את התנהלות המשטרה, היא הביאה כמה גירסאות סותרות, מה פשר ההתנהלות של המשטרה?

"המשטרה יודעת שברגע שהיא תתנצל הבחור יקבל מיליון שקל מכל שוטר. לכן היא לא הוציאה את המילה סליחה, כדי לא ליצור תקדימים למקרים אחרים. למרות שמדובר על מקרה חריג של נער עם צרכים מיוחדים, ואף המתקהלים במקום הבהירו זאת לשוטרים".

אתה תמללת את הסרטון, ורואים שם מפורש שמסבירים לשוטרים כי מדובר בנער מיוחד, יכול להיות שהשוטרים לא שמעו?

"אני כצופה מהצד הצלחתי לשמוע בבירור את מעקות המתקהלים, אז איך השוטר שנמצא 10 ס"מ ליד מי שמסביר לו לא שומע את הזעקה כי מדובר בילד מיוחד?".

נציין כי ביקשנו ממשטרת ישראל לשלוח נציג לאולפן, ולתת להם את זכות התגובה, אך בוחרים לא להגיב עד תום החקירה

"היו חמישה שוטרים קיצוניים ואלימים, אך היו שם עוד 20 שוטרים מסביב אך לא היה שם שוטר אחד, שהוא מבוגר אחראי? שיראה שמדובר בילד בעייתי הרי כולם רואים בתגובות שלו איך שהוא צועק "מאמי מאמי" שהוא לא בסדר".

אלא, אומר מימרן הסיבה היא :ששוטרים מגיעים לשכונות חרדיות הם עוברים אוטומטית למצב של אלימות, משהו בחשיבה שלהם משתנה הם מיעים ממש לאלימות".

אז אולי גם הציבור החרדי אשם בכך? ברגע שנכנסת ניידת משטרה לשכונה חרדית וצועקים עליהם "נאצים" אז אולי גם אנחנו אשמים?

"מסכים לחלוטין, יש ניתוק קשר בין שני הצדדים, אך המשטרה אמורה להיות המבוגר אחראי וממנה מצופה יותר מאזרחים רגילים, ואני חושב שעד שבבית ספר לשוטרים לא יהיה קורס להכרת המגזר החרדי הדבר הזה לא ישתנה".

מה אתה היית עושה אם היית נקלע לשם?

"הייתי דואג שעוד 10 מצלמות יצלמו את המתרחש שם, מכיוון שפתאום המשטרה טוענת לא ראיתם מה קרה בצוואר ויש זווית צילום לא נכונה וכו', ברגע שהיה תיעוד מדויק למשטרה לא היו נשארות הרבה ברירות. וזה היה הופך את כל הסיפור".

"בנוסף, הייתי עושה הכל כדי לעצור את הפארסה. וכעיתונאי הייתי דורש תשובות מהמפקד הישיר בשטח ולוקח את הפרטים האישיים של השוטרים".

מבחינת הילד מה עובר עליו? מבחינתו זה יהיה אירוע שילווה אותו במשך השנים?

"לחלוטין. הילד הזה חי עם מתכונת חיים שגרתית האירוע הזה מוציא אותו לגמרי מהשירה. הוא אמר להורים שלו שהוא חשב שזה הסוף שלו. אם הוא היה אדם נורמטיבי היה אפשר לקיים איתו שיחות ולהרגיע אותו בדרכים המקובלות. אם הבחור הזה שהוא מוגבל בשכלו הוא לא מבין את השיח ומדובר בנזק אדיר לכמה שנים."

"יש הרבה מאוד ילדים עם צרכים מיוחדים בעלי תפקוד גבוה שמבינים את הסיטואציה ונכנסים לחרדה שגם להם יקרה דבר כזה. כי הרי הם לא מוצאים את המילים הנכונות להגיד לשוטר."

"בנוסף, היה מקרה חמור בשבוע האחרון עם ילד עם צרכים מיוחדים בתחנה מרכזית גם ילד חרדי המאבטחים ניסו לטייח את זה ע"י כך שקנו לו כוס קפה והחליפו לו את הבדים, גם הסיפור הזה יטופל ונשכר עורך דין בשביל זה".

אתה, אבא לילד עם צרכים מיוחדים, כמה זה משפיע על הבית איך מצליחים לחיות עם זה?

"אוטיזם זה קשת רחבה של מקרים עם תפקוד נמוך מאוד של ילדים שכמעט לא מתפקדים ועד לתפקוד גבוה שזה ילדים עם בעיות תקשורת קלות. הבן שלי איציק הוא ילד עם תפקוד נמוך מאוד הוא באמת לא מצליח לתקשר, וכתוצאה מכך זה מביא איתו הרבה מאוד תסכול שמתבטא בביות התנהגות קשות מאוד. מבחינתנו זה מצריך השגחה של 24 שעות ביממה והרבה מאוד אנרגיות ומוטיבציה וטיפול ביום ובלילה – כי זה ילדים שבדרך כלל לא ישנים הרבה בלילה".

איך לוקחים את הניסיון הזה כדבר חיובי?

"לקחנו את זה באמת למקומות החיובים. השנים עוברות והניסיון מאד קשה באיזה שלב בחיים אתה מבין שזו המציאות וזה כבר לא ישתנה. אתה לא יכול לצפות שום דבר מראש זה הילד שלך ואתה צריך להתמודד איתו לטוב או לרע."

"חשבתי מה כן אני אוכל לשנות, בזכות ההתמודדות עם בני איציק הקמנו את עמותת "מסוגלים", אני ושותפי לדרך הרב ישראל רייזנר. פתחנו בית מלון לאוטיסטים בירושלים שעוזר להרבה מאוד הורים אחרים – שכשהם מרגישים לחוצים הם שולחים את הילד שלהם למלון שלנו. אנחנו מקיימים נופשונים, קייטנות ייעוץ להורים ועוד הרבה דברים טובים. אני חושב שהדרך שלנו להתמודד עם הילד היה לתעל את זה למקומות חיוביים."

מתי נודע לכם שהילד שלכם הוא בעל צרכים מיוחדים?

"כשלושה ארבע חודשים אחרי הלידה אתה מתחיל להבין שלא מדובר בילד ככל הילדים הוא לא מגיב אחרי כולם, לא מגיב לתנועות והוא גודל ופתאום מתחיל לזחול באיטיות, ואז מתחיל שלב האבחונים שכל הורה לילד כזה צריך לעבור במשך שנה שנה וחצי מה בדיוק הבעיה. בגיל שנתיים –שנתיים וחצי ילדים אוטיסטיים מקבלים את האבחון הסופי והאם התפקוד גבוה או נמוך".

"הרגעים של השבר הגדול זה לא בדיוק בשלב האבחון, אז אתה לא באמת מבין מה הולך לקרות אתה אומר לעצמך, אוקיי אוטיזם נלמד ונקרא מה זה ונעבור גם את זה. השבר הגדול מתחיל ביומיום, כשהילד בן 10, בן 9 אתה פתאום מבין את העול ואת המעמסה הכבדה לא רק על ההורים אלא גם על האחים והאחיות שלו. ואתה מבין שחיים נורמטיביים יותר לא יהיו בבית הזה, וזו ההתמודדות של ההורים לילדים כאלה".

"כשאתה ישי, או כל אחד אחר יש לו חתונה בערב הוא יכול ללכת ללא כל בעיה, למשפחה עם ילד בעל אוטיזם זה פרויקט, אין בייביסיטר לילדים כאלה".

האמונה החזקה שלך בבורא עולם מסייע לך להתמודדות?

"בוודאי. אחד המקומות העוצמתיים שאני הרגשתי מבחינה רוחנית בעניין הזה עם הבן שלי איציק היה דווקא עם מרן הרב עובדיה יוסף. כשהבן שלי איציק היה בן 7-8 בתקופה סוערת וקשה מאוד ואני ואשתי היינו חסרי אונים ואובדי עיצות נכנסו אל הרב, ופעם ראשונה סיפרתי לו שאני מתמודד עם ילד כזה הוא אמר - לא ידעתי".

"ואז הוא נתן לי משל שמלווה אותי עד היום, ולדעתי זה מסר לכל ההורים שמתמודדים עם מצב כזה. ומרן תיאר לי תור ארוך בשמיים של נשמות שצריכות לרדת לעולם ובצד השני יש זוגות של הורים שמחכים לילד, והקב"ה יושב ומחבר נשמות לכל זוג. פתאום מגיע איזה נשמה גבוהה מאוד שצריכה לרדת לעולם ולתקן. ואם יביאו את הנשמה הזו לאדם רגיל אז הנשמה הזו לא תגיע לתיקון כי היא תחטא שוב בעבירות".

"וכך הרב מתאר לי את איך הקב"ה מתאים נשמות להורים, הוא מסתכל על התור ועובר אחד אחד ואומר זה לא יסתדר עם הנשמה הגבוהה הזו וזה לא יסתדר פה האמא תשבר, פה האבא ישבר. עד שהוא מוצא זוג הורים ואומר אלו מתאמים, והרב אמר לי דע לך כך בדיוק זה עובד. אז אני אומר אם הרב אומר שכך זה עובד אז מאז אני מסתכל על זה בצורה של אני נבחרתי כמו עוד אלפי הורים שנבחרו להתמודד עם ילדים עיוורים חירשים נכים, תסמונת דאון וכו'".

"אני תמיד אומר לכל ההורים המתמודדים כי אנו צריכים לשמוח בשליחות שנפלה בחלקנו ולנסות להשלים אותה עד כמה שאפשר".

מה המסר שלך להורים ולילדים כשהם פוגשים ילד עם מוגבלויות?

"זו שאלה חשובה מאוד. בציבור החרדי חל שינוי אדיר בשנים האחרונות, יותר מכילים ויותר מקבלים את הנערים האלו ואת היוצאי דופן באופן כללי יותר מציבורים אחרים."

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"אך בסוף בא נדמיין את הילד שלי האוטיסט, שהבן שלי היותר קטן ממנו בשלוש שנים לוקח אותו לשחק בגינה, וכולם מסתכלים מוזר על הילד האוטיסט והוא אמור להתבייש בסיטואציה הזו. זה שיקול של הורה האם להעמיד את הילד שלו בכזו סיטואציה זה תלוי גם בחוסן של האחים והאחיות".

"אך אלו שנמצאים בצד השני – אני לא מצפה יותר מידי מילדים או מבני נוער שנתקלים בילד עם צרכים מיוחדים שיושיטו יד ויעזרו. אבל לפחות לתת את התחושה הכי נעימה לא לנער עצמו – כי הוא לא באמת מבין, אלא לתת את התחושה לאח או אחות שמלווים את אותו נער. אתה לעולם לא יודע האם הוא מדריך, או אח או אבא שלו. ואם אתה לא נותן את הכבוד הראוי וההורים לא נותנים את החינוך שאם פוגשים ילד כזה צריכים להבין מהו ועם מה הוא מתמודד.

"בעניין הזה יש באמת שינוי. ואני מבקש מכל אבא או אמא שרואים אותי עכשיו שתקדישו פעם אחת בחיים 10 דקות אפשר בליל שבת לדבר על ילדים שונים בעלי צרכים מיוחדים, וזה עושה שינוי לכל החיים".

"לסיום, מילה אחרונה לכל המתנדבים הרבים שיש בציבור החרדי: יש לנו אלקטור קט שנקרא בני ישיבות ובנות סמינרים שהם מלאכים שאין לתאר כל מה שאתה יודע על ההתנדבות אין לך מושג מה זה להיות בחור בן 21 שצריך להיות שבוע של בין הזמנים שרוצה רק לטייל ולחגוג, אך בכל אופן הוא לוקח לשבוע ילד מיוחד שהוא לא מכיר ומטפל בו בצרכים הכי בסיסים הכי לא נעימים ולהיות איתו 24 שעות ואתה רואה בחורי ישיבות ובנות סמינרים שאני לא מבין למה הם עושים את זה אני ממש מצדיע בפנים זה הדגל שלנו כציבור חרדי